Little girl with special needs enjoy spending time with mother

להיות אמא משפיעה – הדברים שלא חשבת עליהם שמשפיעים על הילדה שלך

לכולנו יש הרגלי אכילה והתייחסות לאוכל שסיגלנו עם התקדמות החיים.

מעטים יודעות עד כמה אמא וההורים שלנו שניהם השפיעו על עיצוב התפיסה שלנו כלפי אוכל ואכילה.

הבדיחה פסיכולוגיה שחייבים להאשים את ההורים היא לכאורה נכונה, אך היא לא מקדמת. כלומר, כדי לעשות שינוי בחיים ולקחת אחריות על גורלנו, זה בסדר להסתכל ולבחון את ההשפעות של הורינו. אין צורך להאשים. אשמה לא מקדמת לעבר פתרון 

אחרי שהורדנו את נושא ההאשמה מהשולחן רוצה לספר לכן למה הכוונה שבכותרת ואיך את ממש את בהיותך אמא לבנות משפיעה בעצמך על ילדתך וילדייך בנושא אוכל ואכילה ואיך יתכן שלמדת גם את מהורייך כמה דברים

 

להכין אוכל עם אמא זו חוויה שנטמעת היטב
להכין אוכל עם הילדים זו חוויה שיכולה להיות טובה אך גם בדיוק להיפך

אם תעצמו רגע עיניים ותזכרו בחוויות האכילה אצלכם בבית ההורים. מה הייתה האווירה? רגועה או לחוצה? שמחה או עצבנית. אכלו ליד שולחן ביחד או כל אחד חטף משהו כשהתאים לו?

האם היה עיסוק תמידי באוכל והכנת אוכל או שאכלו לפי סדר ובסה"כ אוכל היה חלק מהיום יום אך לא נוכח בכל דבר?

איזה משפטים שמעת סביב אוכל ואכילה? משפטי ביקורת על כמות האכילה (כמה את אוכלת?) או משפטים כמו שוב פעם את אוכלת, לפני שעה אמרת שהיית רעבה. 

לא יכול להיות שאת רעבה שוב

מה שמעת את אמא שלך אומרת? אני לא יכולה לאכול את זה אני בדיאטה. לא זה אסור לי אני בדיאטה (שוב) 

אולי שמעת אותה אומרת אוכל זה החיים, לא צריך לדפוק חשבון באוכל. תאכלי כי אמא אוהבת אותך

כמו שאתן רואות יש כאן אוסף /שלם של דוגמאות בכיוונים שונים. את כולן שומעות ילדות ומפנימות.

אם את כל הזמן בדיאטה ומדברת עליה, זה נטמע אצל הילדים ובעיקר אצל הבנות

כמו בכל דבר הילדים שלנו יכולים לשמוע את המשפטים הללו ולקחת אותם כל אחד לכיוונים שונים. אחד ירצה להיות בדיוק הפוך ממה שחווה בבית והשני יהיה בדיוק אותו הדבר. זה פחות משנה כרגע ומה שחשוב הוא להבין כי כל מילה והתנהגות שלנו משפיעה על עיצוב תפיסתם של הילדים.

כשמדובר באוכל, אכילה ודימוי גוף, בנות בסיכון גבוה יותר (מוכח מחקרית) לפיתוח יחסים מורכבים עם אוכל.

כל משפט מהסוגים שנתתי כדוגמא למעלה יכול להפוך להיות האמת של הילדה או הילד שלנו. זה יכול להיות שבאמת אין חיים בלי אוכל כי אוכל זה החיים. זה יכול להיות כי כל חוויה ובכל רגע משפחתי חייב להיות שם אוכל והרבה וגם אולי "מושחת".

ויכול להיות שילדה תרצה כל כך להיות אחרת ממה שהיא חוותה שהיא תפתח הימנעות מאוכל ויחסי אהב שנאה.

ומה קורה כשאמא מדברת על הדיאטה שהיא עושה כעת, ועל הדיאטה החדשה והנה איך סוף סוף היא מרזה, תרזה, ואוף אני לא מצליחה להוריד X ק"ג

גם כאן, נרטיב הדיאטות, השאיפה לרזון וכי תמיד יש מאבק סביב אוכל ואכילה הופך להיות חלק מהתת מודע של הילדה ותמיד זה יצוץ לה בחיים.

אז מה עושים עם זה ?

המטרה היא כמובן לא להיות בשיפוטיות. לא כלפי ההורים שלנו שעשו את המיטב שהם יכלו וידעו ולא כלפי עצמנו.

מה שחשוב הוא לדעת לשים לב ולפתח מודעות. בדיוק כשם שאנו רוצים לחנך את ילדנו שלא לקלל או לנהוג באלימות ולכן ההמלצה היא לא להתנהג כך בעצמינו, כך בנושא אוכל ואכילה. היו השינוי:

1.במקום לדבר בשפת הדיאטה,  דברי על הזנה, ובריאות מתוך תועלות ובעיקר אכלי בעצמך על פי זה. זה ייתן לך כח. זה יעשה אותך מרוכזת. זה יעזור לך להיות ערנית וכד'

2.  במקום אסור ומותר, דברי על אני בוחרת לאכול מזה פחות כי זה לא עושה לי טוב 

3. במקום לעשות דיאטה, עברי לאכילה מודעת ושקולה ואל תשתמשי כלל בשפת הדיאטה, משקל ורזון 

4. אכלו מסודר בבית ותשאפו לאכול יחד לאט ובדרך שהארוחה הופכת לחוויה של מפגש משפחתי ולא האוכל הוא המרכז, אלא ההתעניינות והשיתוף

5. הימנעי להעיר לילדים הערות על אוכל ואכילה. גם כאן השינוי יבוא בהדרגה על ידי הדוגמה האישית וההתעניינות במצג הרגשי של הילד והסתת הפניה שלו לאוכל בין הארוחות. תשאלו אותו אם הוא  או היא רעבים. איפה מרגיש הרעב. אם הילד משתמש במתחשק לי – זה כבר סימן שלא הרעב מציק אלא משהו אחר ובררו מהו. לא לכעוס על ילד שמבקש אוכל או לא רוצה לאכול אלא לבדוק למה הוא זקוק 

6. אל תקשרי אוכל עם אהבה ודאגה, כאשר מתנים אוכל ביחס נוצר בלבול. אם אני אוהבת אני מאכילה או אוכלת כדי לא להעליב את אמא. מה זה קשור לרעב? הכנתי במיוחד בשבילך – איך ילד יכול לא לאכול גם אם אינו רעב אחרי משפט כזה?

7.  אחרון חביב לפוסט זה הוא כבדי את עצמך ואכלי גם את ארוחה מסודרת עם ילדייך.  ראשית כי מגיע לך לאכול בנחת כמו לילדיך. הילדים ילמדו כי חשוב לך לאכול בדיוק כמו שחשוב לך לטפל באחרים. כשהם יגדלו הם יכבדו וידאגו לעצמם ואוכל לא יהיה משהו שדוחים אותו למתישהו ואז אוכלים מה שיש או שאריות

להיות אמא משפיעה

אלו רק כמה דפוסים אוטומטיים שיתכן ונמצאים בביתכם וכמובן ללא שום כוונה להשפיע לרעה על ילדכם, יש בהם כדי לייצר יחסים מורכבים עם אוכל ואכילה. 

ברגע שנזכור שע"י ההחלטה איך אנחנו רוצות להתייחס לעצמנו, גופנו, אוכל ואכילה כך ילדנו לומדים, הבחירה כיצד להתנהג ומה לומר תבוא ממקום פנימי ובעל משמעות 

איך להתחיל? תשומת לב רק לדבר אחד כל פעם ותרגול שלו על פני שבוע אחד לפחות אפילו שבועיים. כאשר מתמקדים רק בדבר אחד קל ליישם ולהצליח. קל למדוד ולבחון גם את השינוי. לדוגמא, קחי על עצמך לא להגיד על אוכל, זה משמין. בחרי לומר, את זה אני בוחרת לא לאכול. מה שיש לי בצלחת מספק אותי או כל צורה חיובית של הבחירה.

כמובן שאם בתת מודע שלך הכל מונע מהפחד להשמנה או השאיפה התמידית לרזות ולהיות רזה, זה יהיה קשה. מניסיון, נשים שמשנות גישה מרוויחות פעמיים. גם עבור עצמן וגם עבור ילדיהן והמשפחה כולה. 

להיות אמא משפיעה – אנחנו תמיד. הבחירה היא לאיזו השפעה אנו מכוונות

ואם את רצה ללמוד עוד קצת על גישת ה NONE DIET  לחצי כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.