להיות אמא משפיעה – הדברים שלא חשבת עליהם שמשפיעים על הילדה שלך

המטרה היא כמובן לא להיות בשיפוטיות. לא כלפי ההורים שלנו שעשו את המיטב שהם יכלו וידעו ולא כלפי עצמנו.

מה שחשוב הוא לדעת לשים לב ולפתח מודעות. בדיוק כשם שאנו רוצים לחנך את ילדנו שלא לקלל או לנהוג באלימות ולכן ההמלצה היא לא להתנהג כך בעצמינו, כך בנושא אוכל ואכילה. היו השינוי:

1.במקום לדבר בשפת הדיאטה,  דברי על הזנה, ובריאות מתוך תועלות ובעיקר אכלי בעצמך על פי זה. זה ייתן לך כח. זה יעשה אותך מרוכזת. זה יעזור לך להיות ערנית וכד'

2.  במקום אסור ומותר, דברי על אני בוחרת לאכול מזה פחות כי זה לא עושה לי טוב 

3. במקום לעשות דיאטה, עברי לאכילה מודעת ושקולה ואל תשתמשי כלל בשפת הדיאטה, משקל ורזון 

4. אכלו מסודר בבית ותשאפו לאכול יחד לאט ובדרך שהארוחה הופכת לחוויה של מפגש משפחתי ולא האוכל הוא המרכז, אלא ההתעניינות והשיתוף

5. הימנעי להעיר לילדים הערות על אוכל ואכילה. גם כאן השינוי יבוא בהדרגה על ידי הדוגמה האישית וההתעניינות במצג הרגשי של הילד והסתת הפניה שלו לאוכל בין הארוחות. תשאלו אותו אם הוא  או היא רעבים. איפה מרגיש הרעב. אם הילד משתמש במתחשק לי – זה כבר סימן שלא הרעב מציק אלא משהו אחר ובררו מהו. לא לכעוס על ילד שמבקש אוכל או לא רוצה לאכול אלא לבדוק למה הוא זקוק 

6. אל תקשרי אוכל עם אהבה ודאגה, כאשר מתנים אוכל ביחס נוצר בלבול. אם אני אוהבת אני מאכילה או אוכלת כדי לא להעליב את אמא. מה זה קשור לרעב? הכנתי במיוחד בשבילך – איך ילד יכול לא לאכול גם אם אינו רעב אחרי משפט כזה?

7.  אחרון חביב לפוסט זה הוא כבדי את עצמך ואכלי גם את ארוחה מסודרת עם ילדייך.  ראשית כי מגיע לך לאכול בנחת כמו לילדיך. הילדים ילמדו כי חשוב לך לאכול בדיוק כמו שחשוב לך לטפל באחרים. כשהם יגדלו הם יכבדו וידאגו לעצמם ואוכל לא יהיה משהו שדוחים אותו למתישהו ואז אוכלים מה שיש או שאריות